דברים שרואים משם, לא רואים מכאן...

בשבת האחרונה התחדד לי עוד יותר המשפט המפורסם: "דברים שרואים מכאן לא רואים משם".. .

פגשתי בשבת תלמידה לשעבר. אחרי חיבוק "ומה את עושה השנה", הסתבר שהחמודה הזו קיבלה תפקיד חינוכי משמעותי, ויש על הכתפיים שלה אחריות רבה.

שמחתי מאוד לשמוע, ומצאתי את עצמי אומרת לה: "אם הייתי יודעת שככה תהיי עכשיו, היה לי הרבה יותר קל להתייחס אלייך כשהיית בכיתה ז-ח..."

Freekip

צחקנו והמשכתי הלאה .

אחר הצהריים היא ניגשה אלי ושאלה: "המורה, למה התכוונת...?מה, הייתי כל כך גרועה בכיתה ז, שלא יכולת לדמיין לאן אני אגיע כשאתבגר?"

(קטע שעד היום היא קוראת לי "המורה"...)

עניתי לה את האמת:

"בכיתה ז, לא בדיוק למדת ברצינות, היית יותר בחוץ מאשר בכיתה, ולא היה לך כוח לכתוב או לגשת לנבחנים כמו שצריך, כך שהיה לי קשה לדמיין אותך כפי שאת היום"

אז אולי אחת העצות היא לחשוב 5-6 שנים קדימה, ולדמיין איך אותה חמודה נמצאת בתפקיד משמעותי.

למרות שמול העיניים כרגע אני רואה תלמידה בחטיבת ביניים שלא מתפקדת...

זה רק עניין זמני, אז ממה יש להתרגש? הרי התלמידה הזו תגיע רחוק אם תרצה.

ביננו, זו עבודת חיים לא קלה....

מאחלת לעצמי ולאחרים שנדע להשתמש בטיפ הזה: להסתכל 5 שנים קדימה, ולראות את הטוב שצומח מכל אחד.