מקום ראשון

יש לנו בצוות מורה מקסימה לחינוך גופני. מעבר לזה שהיא אישיות ומחנכת בנשמתה, ישנה נקודה בולטת מאוד בהתנהלות שלה מול התלמידות:

דורשת, לא מוותרת, ובעיקר מצפה מהן שיצליחו להתקדם.

כל שנה, אני מופתעת מחדש, איך היא מצליחה לכנס סביבה כל מיני בנות, שלא הייתי מעלה בדעתי שהן מסוגלות לרוץ / לשחק בכדור עף / להתאמץ...

כל השדר שלה הוא: אתן יכולות! אתן שוות!

בשביל זה כמובן, צריך להתאמן, להזיע, להתאמץ, ולדעת שזה אפשרי.

על זה נאמר: חינוך! גופני.

Freekip

מדהים לראות איך בכל שנה מוקמת לה נבחרת ריצה והתלמידות מתאמנות (גם על חשבון ההפסקות שלהן...),

ומגיעות להישגים נפלאים. יעידו על כך כל המדליות, גביעי הזכיה, "והגענו למקום הראשון בתחרות הארצית".

וזה רק מחזק אותי לצפות יותר מהבנות, גם אם נראה לי בהתחלה שהן לא יכולות.

וביננו: אין כמו תחושה טובה של הצלחה...